אהבה בת חמישים ומשהו

ההורים שלי הם אנשים מאוד מיוחדים, ומהמון סיבות, אבל סיבה אחת מאוד מיוחדת היא היכולת שלהם לאהוב האחד את השניה, כאילו רק אתמול הם נפגשו בפעם הראשונה בחורשות האורנים של הכרמל.

אבא שלי עבר צינטור לפני שבועיים. ליוויתי אותו ואת אמא שלי באותו אחה”צ בבבית החולים אסותא בתל אביב. הפרוצדורה הניתוחית היתה פשוטה יחסית,הרדמה מקומית, טישטוש –  ותוך שעה וחצי הכל היה מאחוריו.

החלק המרגש ביותר היה לראות אותו מתעורר ומגלה שאמא שלי לידו. ההתרגשות העצומה שלו, מילות ההרגעה והאהבה שהאיש הזה, בן ה-75 הרעיף עליה ברגע שהיא נכנסה לפגוש אותו בחדר ההתאוששות היו מחזה מדהים בעייני. לאחר התאוששות קצרה לקח אותו אח בית החולים למחלקה. אנחנו הגענו מיד אחריו ועוד הספקנו למצוא אותו ממתין רגע במסדרון עד שיסיימו לסדר עבורו את החדר. איך שהוא ראה את אימי, במסדרון, הוא היה חייב לספר לה כמה הוא אוהב אותה וכמה הוא מרגיש נפלא רק מעצם נוכחותה. הסתכלתי על ההורים שלי, שנשואים יותר מ-50 שנים ופשוט קינאתי בהם על היכולת לאהוב בעוצמה כזו.

אני מייחל לכך שזה יהיה מצבי ומצב חיי האהבה שלי בעוד 40 שנים (ואפילו בעוד פחות מ-40)