מאסטר שף
October 13, 2011 5:35 pm
לאחרונה רצה בערוץ 2 תוכנית עתירת רייטייג, מאסטר שף שמה, הילדים שלי מאוד אוהבים את התוכנית ושם אפילו מופר הגבול של שעת השינה.
השבוע התארחה בביתנו חברתי משכבר הימים שהגיעה לביקור של חודש בארץ, דיברנו על התוכנית ואז התרומם עידו מכסאו והכריז שהוא מאוד מעוניין שאני, אמא שלו, אשתתף בתוכנית הבישול המהוללת, כל מי שמכיר אותי יודע שבישול הוא ממש לא התחום שלי וזאת בלשון המעטה, השנה אפילו נאלצנו לזרוק סט שלם של סירי סולתם, שהחלק התחתון שלהם התבקע עקב שרפות חוזרות ונשנות. מיותר לציין שהאוכל שלי בדרך כלל גם תפל ואני דוגלת באמרה: “מי שחסר לו מלח יוסיף למנה שלו”.
בקיצור, לשמע דבריו של עידו הזדקפנו שתינו משתוממות מהאמירה הכל כך מחמיאה ולא רציונלית של הילד.
גלית, חברתי, שאלה אותו עם איזה מנה הוא היה שולח אותי לתוכנית ותשובתו סימלה את כל מה שנכתב משפט קודם ואני מצטטת: “הייתי שולח אותה עם הקציצות של לימור השכנה למנה ראשונה ועם הקציצות של סיגל חברה שלנו למנה שניה”. אכן שפית מקצועית הנני וצריכה להסתמך על מנות טעימות של אחרים.
הפעם האחרונה שהוא החמיא לי כל כך היתה בגיל 3. הוא ראה אותי ללא חלק עליון אחרי מקלחת ואמר בהתפעלות: “אמא איזה ציצים ענקיים יש לך”.
הכל תלוי בנקודת מבטו של הטועם והמתבונן.
אשריי.