אבא של תמר
October 2, 2013 7:34 am
ואבא שלי הוא חכם מכולם
ואבא שלי הוא הכי בעולם
ורק בגללי הוא האבא שלי
כי הבטיח הוא לי
שהוא רק שלי.
משמרת ראשונה במד”א (חדרה)
March 8, 2013 2:35 pm
בראוו!! כל הכבוד אמא שלנו!!
אנחנו מאוד גאים בך על הרעיון ועל הנחישות וההתמדה ועומדים מאחורי מלאי גאווה.
אז נכון שהחולצה קצת גדולה אבל זה רק כי היית חייבת משהו מתאים להסתיר את הלב הענק שלך!!
נאחל לך שתהיינה לך משמרות מלאות תעסוקה וענין ושתיתמלאי סיפוק מזה.
Protected: יקירתי אנא סילחי לי…
April 14, 2012 10:31 pm
סבתא אסתר הלכה לעולמה 8.1.12
February 16, 2012 1:38 pm
סבתא אסתר היקרה כל כך נפטרה ביום שבת.
אחרי שבוע לא פשוט בבית החולים, שבוע שהיה קשה ומגבש משפחתית כאחד,
היא היתה אחד האנשים היקרים ביותר בחיי, היום, חודש אחרי לכתה, חודש בו הרגשתי כמעט יום יום את חסרונה
החלטתי לצרף את ההספד שכתבתי לה שישאיר לי זכרון אפילו אם מאוד חלקי על מי היתה סבתא אסתר.
סבתא יקרה שלי,
אני רוצה להגיד לך שהלכת מוקדם מידי, כולם בוודאי ירימו גבה, היא בת 91 באה הימים , אבל בשבילי סבתא הלכת מוקדם, מוקדם מידי.
לולא המחלה הארורה היית מחזיקה, אני בטוחה ,עוד שנים רבות ובבריאות טובה.
סבתא יקרה, את תחסרי לי מאוד,
יחסרו לי שיחות הטלפון שלנו, שהיו נשמעות תמיד אותו הדבר מן שגרה מבורכת כזו:
אני הייתי אומרת “סבתוש, מה נשמע????” ואת היית מחקה אותי מהצד השני “מה נשמע”? ושתינו היינו מתפקעות מצחוק.
למרות השבועות האחרונים את תמיד תהיי זכורה לי כסבתא היפה המטופחת שלי תמיד לבושה טיפ טופ שיערך צבוע ומסודר’טבעות מעטרות את ידייך והכי חשוב ,תמיד אבל תמיד עם חיוך ענק על הפנים.
את מצידך, תמיד דאגת שאני לא אגיע עם שיער הפוך ומובלגן, או עם הליבל’ה על הבגדים שלי, שלא ידברו ולא יגידו.
היינו יושבות זוללות את המטעמים לבית משפחת מושקוביץ, שוקולדים ותירסים, תירסים צעירים עם גרגרים קטנים, הטיפים הקטנים שנתת לי לי לחיים ה”הבדל בין תירס זקן לצעיר”.
לא הרבה נכדים זוכים להכיר את סבתא שלהן 40 שנה. תקופה ארוכה כל כך, ואת סבתא היית פשוט סבתא
במובן הכל כך נעים, חם וטוב של המילה הזו.
סימן ההכר שלך המובהק שלך זו שמחת החיים שלך, תמיד חייכת, ולכולם, גם לאלו שאחרי לכתם סיננת כמה מילים מצחיקות ולא מחמיאות ביידיש.
כולם אהבו אותך, בכל מקום שגרת בו כולם רצו בקרבתך, תמיד דיברו גם בנוכחותך על אופייך הנוח ועל נועם דרכייך.היית מהאנשים הבודדים שתמיד כיך להיות המחיצתם, אישה מצחיקה, סבלנית, נעימה וצנועה.
קשה לדבר עלייך בלשון עבר, את היית סבתא כל כך חיה, שמך ניתן לך ולא בכדי את היית מלכה, המלכה אסתר.
סבתוש, את מספר הטלפון שלך עוד אזכור שנים רבות ולא בגלל היותו מספר פשוט אלא בגלל האדם הכל כך מדהים, נעים ואהוב ששהיה תמיד אבל תמיד בשבילי מעברו השני של הקו.
אוהבת אותך סבתא אוהבת עד עמקי נשמתי.
הילדה הכי יפה. נקודה.
November 20, 2010 5:24 pm
הילדה הכי יפה בגן
יש לה עיניים הכי יפות בגן
וצמה הכי יפה בגן
ופה הכי יפה בגן
וכמה שמביטים בה יותר
רואים שאין מה לדבר
והיא הילדה
הכי יפה, יפה בגן
כשהיא מחייכת
גם אני מחייך
וכשהיא עצובה
אני לא מבין
איך אפשר להיות עצובה
כשאת הילדה הכי יפה בגן.
רק אנחנו שנינו
June 27, 2010 12:42 pm
ופתאום נשארנו רק אנחנו שנינו. היו לנו לא מעט שותפים לטיולים בויאטנם, אם ב HA LONG שם טיילנו עם זוג אמריקאיות, 2 זוגות קנדיים וזוג אוסטרליות, ואם ב SAPA שם טיילנו עם משפחה קנדית נחמדה מאוד שיצאה להקיף את העולם.
עכשיו זה נטו 1 על 1 והזמן הזה ביחד מחדד עבורי את מה שכבר ידעתי מזמן – כאילו נועדנו זו לזה וזה לזו.
רגעי שיחה כמו גם רגעי שתיקה, נעימים. ללא שמץ של מבוכה או אי נוחות אנחנו יכולים לשתוק או לדבר והכל נעים.אפילו לריב קצת נהיה נעים.
“משאלות”
August 18, 2009 10:38 am
ב17.8.09 חגגה תמר את יום הולדתו השישי, בבית הוריי בחדרה. עידו, תמר ואורי מבלים שם כבר 3 ימים מלאים כולל לילות, וגם אנחנו הגענו עם עוגת שוקולד מפוארת לציון הארוע המרגש. בזמן כיבוי הנרות, קראנו לתמר לבקש משאלה, והיא ביקשה את אחת המשאלות הכי מרגשות ששמעתי מעולם: היא ביקשה שבעלה יהיה “יפה” כמו אבא שלה” ,(ולא במשמעות הפשוטה והברורה של המילה), ואני חשבתי לעצמי שזו אחת המשאלות הכי יפות ומרגשות ששמעתי מאודי. אבא שלה, הידוע בכינויו “יפה” כנראה עושה את הדברים כמו שצריך. ילדה בת 6 יכולה לבקש את הירח, אבל היא ביקשה אותו.
יש לי מצלמה חדשה ליום ההולדת ה-40
June 8, 2009 9:54 pm
לא, אני עוד לא בן 40, אבל החלטתי להתחיל את החגיגה מעט לפני הזמן.
כבר המון זמן שבא לי להתפנק עם איזה גאדג’ט חדש, ומלצמה היתה על הכוונת. יקירתי פירגנה מכל הלב ואני קניתי לי מצלמה – קנון 450D.
אך אך אך, איזה תענוג צרוף. כבר אתמול בקושי והחזקתי את עצמי. הידיעה שהיא ברמת גן דיגדגה לי באצבעות כבר משעות הצהרים, אבל כדי שלא אצטייר כילדותי מידי – התאפקתי.
הנה הגיע היום. המצלמה הגיע בבוקר ומיד הוכנסו בטריות לטעינה. בבית כבר יכולתי לבצע ניסוי כלים.
עדשה קבועה 50 מ”מ. תתרשמו לבד.
לתמר יש חגורה סגולה
January 16, 2009 3:48 pm
אני עצמי חובב ספורט. מאוד מאוד אוהב את ההתעסקות בספורט, את התחרות לנצח, את תחושת הניצחון ובעיקר כשהיא מגיעה אחרי מאמץ גדול. ספורט קבוצתי מדבר אלי הרבה יותר והכדורסל הוא כיום זמן מקודש עבורי. מאוד מאוד קיוותי שאצליח להחדיר בילדים את האהבה הגדולה לספורט, את הרצון לנצח (אם כי לא בכל מחיר) ואת היכולת להתאמן, להתמיד ולהשתפר תוך כדי שהם מתאמצים. יום חמישי האחרון (אתמול) היה אירוע מכונן מהבחינה הזו. לראשונה חוויתי התקדמות של אחד הילדים בתוך ענף ספורט בו הוא מתאמן.
זה כבר כמה חודשים שתמר בחוג ג’ודו. להבדיל מאחיה הגדול, עידו, היא הרבה יותר בענין, מתמידה ומשקיעה, מביעה איכפתיות רבה ובעיקר מאוד מאוד נהנת.
אתמול היא עברה מחגורה לבנה לחגורה סגולה.
חיכינו לטקס מאוד. אני באופן אישי מאוד התרגשתי. למרות שהבוקר בעבודה התחיל בצורה נוראית וגם המשך היום לא היה מאותם דברים שרוצים לזכור, כל הזמן התרוצצה בי המחשבה שאני חייב להגיע לטקס מעבר החגורה. הטקס עצמו היה אומנם אכזבה מסויימת. קצר מאוד/מידי וללא תוכן אמיתי (מה הבעיה לעשות טקס עם כמה תרגילי ג’ודו יפים? אולי לתת לילדים להציג קצת את מה שלמדו?!) אבל מה זה חשוב – הילדה פשטה את החגורה הלבנה וזכתה להחגר בחגורה סגולה. אח”כ היא גם באה להשוויץ בפני שהיא דילגה על שלב של חגורה סגולה-לבנה (וואו!!).
בחוץ עוד הספיקה אימא אחת לספר לי שתמר כל הזמן אומרת לה שהיא “לוחמת אולימפית”.
ילדה שלי – אני רק יכול לבקש ממך שלא תפסיקי לחלום (ולהתאמץ). מי שלא חולם לא מגיע אף פעם לפיסגה.
