שביל ישראל – מתל דן לתל חי, מסלול מספר 1

אז אחרי המון תיכנונים ואין סוף שינויים וביטולים הגיע הרגע ויצאנו לדרך. התקבצנו לקבוצה קבועה של 5 זוגות (למרות שבקטע הדרך הראשון מנו ולימור הבריזו לנו).

עלינו צפונה ביום הראשון והתמקמנו ללינת לילה בבית הילל. נוסעים צפונה עד קרית שמונה, ו לאחר נסיעה קצרה על הכביש הראשי בתוך העיר, ממש אחרי הקניון הגדול, פונים מזרחה בכביש העולה לרמת הגולן. נוסעים מספר קילומטרים ופונים ימינה (דרומה) בכניסה למושב בית הילל. לאחר נסיעה של כמה עשרות מטרים פונים שמאלה ונכנסים לחניון לילה נהדר הממוקד ממש על הגדה המערבית של הבניאס.

בחניון מרחבי דשא גדולים שאיפשרו לנו להתמקם בנוחיות, שירותים ומקלחות, כמות גדולה של שולחנות קק”ל , מה שהקל עלינו את ההתארגנות ללילה וחביות גדולות בהן יכולנו להבעיר אש.

ביום שלמחרת, אחרי ארוחת בוקר קלה של שעה וחצי ו-8 מנות, עלינו על הרכבים והנסיעה קצרה הגענו לנקודת ההתחלה של המסלול ליד תל דן. הקפצנו רכב אחד לתל-חי ובנתיים הקבוצה עם כל הילדוס התחילה ללכת. הכניסה לשביל בתחילת הדרך בהחלט לא ברורה וכך גם החלק שעוקף את שמורת הבניאס ודג על בדן. שכשוך כייפי במים של הבניאס, מתחת לגשר שעל כביש 99, בצמוד לשמורת הבניאס ואח”כ שברנו צפונה עם כביש האספלט העולה למושב כפר-יובל

זה השלב בו הגברים שבחבורה, יחד עם הילדים הקטנים, סיימו את הטיול והמתינו לרכב שיבוא לאסוף אותנו. הנשים ובילדים הגדולים המשיכו בצעידה עד לנקודת הסיום בתל-חי.

מה היה לנו שם:

• אחלה מקום לקמפינג (ואפילו הנחה שאייל ושגית סידרו לנו)
• המון אוכל (סיגל קרעה אותנו במחיר עם הבשר)
• ילדה אחת בת 3 שיצאה לשוטט מחוץ לאוהל באמצע הלילה וכמעט וקפאה מקור
• נהג תורן לא אחראי (יורם…) ששכח לקחת איתו את המפתח של האוטו שחיכה בסוף המסלול
• אישה בילתי נידלת שלא רק שאירגנה את הטיול אלא גם התעקשה ללכת אותו עד המטר האחרון – כל הכבוד ‘יפה’ ( שגית)!
• והמון חשק לעוד

רק אנחנו שנינו

ופתאום נשארנו רק אנחנו שנינו. היו לנו לא מעט שותפים לטיולים בויאטנם, אם ב HA LONG שם טיילנו עם זוג אמריקאיות, 2 זוגות קנדיים וזוג אוסטרליות, ואם ב SAPA שם טיילנו עם משפחה קנדית נחמדה מאוד שיצאה להקיף את העולם.

עכשיו זה נטו 1 על 1 והזמן הזה ביחד מחדד עבורי את מה שכבר ידעתי מזמן – כאילו נועדנו זו לזה וזה לזו.

רגעי שיחה כמו גם רגעי שתיקה, נעימים. ללא שמץ של מבוכה או אי נוחות אנחנו יכולים לשתוק או לדבר והכל נעים.אפילו לריב קצת נהיה נעים.

נוסעים לתאילנד

שדה התעופה של הנוי, ובסוף אנחנו נוסעים לנפוש באיים של תאילנד
אני עוד הייתי נותן צ’אנס לויאטנם ומנסה לראות קצת יותר ממנה, במיוחד לאור העובדה שאת תאילנד והאיים שלה אנחנו מכירים כבר דיי טוב
שגית מבחינת ממש מתעקשת לנפוש במקום בו יהיה הכי כייף ולאור הסיפורים ששמענו על דרום ויאטנם, לא נשאר מקום לספק. למרות שאני לגמרי מבין מאיפה באים הדברים, אני הייתי רוצה אחרת. ההרפתקאה הזו מסתכמת עבורנו ב-830$ שעברו אחר כבוד ל- AIRASIA

שישי בבוקר תמיד היה הבוקר שלנו

יום שישי בבוקר והשלוה אופפת אותנו על החוף. קצת קריאה, רחצה להתרעננות ותנומה פרקדן על החול. נראה ששנינו נכנסנו לאוירה הנכונה.

אנחנו כבר 4 ימים בסמוי ומרגישים לגמרי בבית. ביומיים האחרונים שוטטנו לנו עם טוסטוס ברחבי האי, בחנו מלונות שונים ובחרנו את מה שנראה לנו כטוב ביותר עבורנו. חדר חביב ונקי בתוך מפרץ שקט שקט. מעט מאוד אנשים מתארחים כאן במלונות בעונה זו, מה שמשאיר את החוף כמעט רייק ומאפשר לנו לקבל יחס טוב יותר בכל פעם שאנחנו מבקשים אותו. תענוג צרוף.

זוג ישראיל עם שתי בנות קטנות מטייל לו על החוף ולנו זה מיד עשה חשק לדבר עם הילדים. כמה שניסינו – זה לא עזר. בסוף איכשהו תפסנו אותם ורק עידו הואיל בטובו להתפנות מהטלביזיה ולהחליף איתנו מילה או שתיים. זה כנראה יהיה הטיול האחרון בלעדיהם.

כמה טיפים למי שמתכנן נסיעה

כמה טיפים קטנים למי שמתכנן נסיעה:

• אם אתם הבענין של מלונות סבירים פלוס ומוכנים לשלם על קצת יותר בגסטהאוס, שווה לבקר באתר asiarooms.com כמעט תמיד תמצאו שם את המלון שאתם מחפשים ולרוב במחיר שקרוב לחצי ממה שיבקשו במלון עצמו
• כרטיסי טיסה זולים בין מדינות ויעדים שונים באסיה אנחנו מצאנו בזול ב-airasia. ככל שתקדימו להזמין ככה הכרטיס יותר זול. קחו בחשבון שאי אפשר לבטל אותו אלא רק להחליף אותו מבחינת תאריך. אנחנו טסנו איתם מבנגקוק להנוי ובחזרה והיה נהדר. מבנגקוק שילמנו אקסטרה על מושבים טובים יותר אבל זה היה מיותר לחלוטין
• לנוסעים לויאטנם – נתקלתי במקרה בבלוג חביב ביותר של בחור מקומי העונה על כל שאלה הקשורה לטיולים וקניות בויאטנם. שווה בדיקה – vietnam720.com

מגיעים לבנגקוק – דגים חיים ומסג’ בכפות הרגלים

יום ראשון, רק נחתנו בבנגקוק וכאילו חזרתי 15 שנים אחורה. העיר אומנם נראית שונה לחלוטין, הכל הרבה יותר גדול והרבה יותר מפותח, ואני למרות שכבר קיבלתי ביני לבין עצמי את ההחלטה לא להתווכח על כל שקל, מוצא את עצמי עושה חשבון (בראש) אם לקחת את המונית מהכביש הראשי, מתוך השדה, כמה צריך לשלם ואיך להתווכח עם הנהג – וכל זה בשביל לחסוך 5 שקלים. תודה יקירתי על התזכורת המהירה.

לקחנו מונית למלון ופתאום החוויה הכל כך פםשוטה ךשל להכנס למקום ממוזג הופכת שוב להנאה ענקית. המלון עצמו, “אסיה”, מעל למצופה. מסתבר שבמחיר המצחיק של 150 שקלים קיבלנו גם ארוחת בוקר, אבל העיקר הוא שהמלון ממוקם במרכז העיר בנגקוק.

זרקנו את הדברים בחדר ויצאנו לסיבוב קניות ראשון ב-MBK. התרוצצנו בכל ה-7 קומות עד שהכאבים ברגליים הפכו בלתי נסבלים והחלטנו לחזור למלון. רגע לפני שזה קרה, התישבנו לאכול. בדמיוני כבר ראיתי את האוכל התאילנדי שאני כל כך אוהב. האורז המטוגן עם עוף וקאשיו, מרק הטום יאם עם הפטריות והשרימפס ועוד המון דברים. בסופו של דבר מה קיבלתי – סושי! שומו שמים, אישתי יקירתי לא יכולה לסבול אוכל תאילנדי, שהכול מעורבב ומתובל, ועוד על בסיס אורז. אז בסופו של דבר בחרה את הכי פחות בטוח במקום שכזה –- דגים חיים.

בדרך למלון, רגע לפני שאנחנו מניחים את עצמנו הציעה שגית שנעצור למסג’ בכפות הרגלים. ככה סתם, מקום קטן מתחת למלון שמציע את שירותיו ותמורת 40 שקלים זכינו למסג’ של שעה ברגלים שהיה מ-ד-ה-י-ם!

תוכנית מסע לויאטנם

הרבה תודה לכמה חברים טובים, חברים של חברים וסתם אנשים מחמדים שנכונו להקדיש לנו מזמנם. הנה מוכנה לה תוכנית האב לטיולנו. טיסות בין תאילנד וויאטנם ובחזרה הן עדין ענין פתוח, אבל גם הוא יסגר.

יאללה – נוסעים לויאטנם

לא יאומן, אבל הנה זה מגיע

ב-9 ביוני בלילה אנחנו על הטיסה לבנגקוק. מליון דברים שעוד נשאר לסגור משום מה כשאחרים טסים הכל נראה הרבה יותר פשוט . ביטוח בריאות, חיסונים, כסף, מלונות, טיסות, מסלולי טיול ועוד ים של אירגון – אבל בקטנה.

החלום על החופש הוא כבר חצי מהחופש, ובמיוחד עכשיו כשגם התפנה לי הרבה זמן לחלום

סוף שבוע בים המלח ועין גדי – חוורי מצדה ונחל סלבדורה

לפני שבוע ירדנו דרומה, החבורה מהמושב, לטיול משפחות באיזור עין גדי. שישבת של טיול ורחצה באיזור ים המלח היו נראים כמו הדבר הכי טוב שיכולנו לייחל לו ובמיוחד עם החבורה הכל כך נחמדה שהתגבשה לה.

ושוב לשמחתי, אביטל ורועי לקחו על עצמם את אירגון האירוע. הפעם הסיבה הרישמית היתה יום ההולדת של תומר אבל ביננו, למי אכפת. העיקר שהם קובעים את התאריך, את המסלול ואת התפריט. אני אורז בחמישי, מניע בשישי ויוצאים לדרך.

כמובן שיצאנו מאוחר. ירדנו דרומה לכיוון עין גדי, ולמרות שעוד היו לנו תוכניות להספיק לטייל באותו היום-, הן נגוזו מיד עם תום ארוחת הצהרים. אז במקום לטייל ירדנו לאחד הגייזרים שנמצא על שפת ים המלח, ממש מתחת למצוקי דרגות. נביעה חמה של מי גופרים שהתענוג להשתכשך בה היה מדהים. בזכות כמה מטיילים מנוסים, הכינונו מבעוד מועד בקבוקים של מי ברז אותם הורדנו איתנו אל הברכות החמות. בזמן שאנחנו טובלים, התחממו להם הבקבוקים וכך זכינו גם לשטיפה חמימה עם צאתנו.

משם עלינו להתמקם ללינת לילה במצוגי דרגות. אוהל גדול ומרווח, מלא מזרנים ומפזר חום חיכו לנו. היה קור אימים והגשם לא הפסיק לרגע לרדת. נאלצנו לעשות על האש עם מטריות ביד מנסים לגונן על עצמנו מהגשם ועל הבשר והאש מהרוח.

למחרת, נסענו לחניון התחתון של מצדה, העברנו רכב אחד חזרה לכביש הראשי, וצעדנו לנו את נחל חוורי מצדה בכייף גדול. הילדים יכלו לטפס על הדפנות התלולים של הנחל בלא חשש מרגישים כאילו הם בטיול אקטרים מטורף.

משם נסענו מעט צפונה עד הכניסה לנחל סלבדורה. נחל קטנטן ויפיפה החבוי לו בצמוד לכביש הנוסע לאורך ים המלח. המסלול הוא מעגלי ולא ארוך. בחלקים שונים שלו אפילו מעט מאתגר, בטח בשביל מי שמטייל עם ילדים קטנים (אנחנו את הקאטנים סחבנו על הגב).

ולקינוח – שוב נביעות חמות של גופרית ליד ים המלח. הפעם בלי מים מתוקים למקלחת, אבל משם כבר המשכנו הביתה כך שזה לא היה כזה נורא

[Show slideshow]

סיור סליחות בעיר הקודש ירושלים

ערב יום כיפור הגיע ואיתו הצעה מפתה מגבי ולאה – הם מארגנים סיור סליחות בירושלים למשפחה וחברים. האמת, לא היה יותר מידי מה להתלבט – החלטנו מהר מאוד שאנחנו בענין וכל שנותר היה למצוא פתרון לוגוסטי לילדים.
במוצאי שבת בשעה 23:00 נפגשנו עם עוד כמה דודים ליד העיריה בחדרה שם חיכה לנו אוטובוס. בדרך לירושלים עצרנו בכוכב יאיר על מנת לאסוף קבוצה נוספת של חברים וכמובן את משפחת פרץ היקרה שאירגנה את האירוע.
עלינו לירושלים דרך 443, הישר אל הפינה המערבית של החומה בואכה שאר האשפות. יררדנו מהאוטובוס והצטרפנו אל המוני בני ישראל המשוטטים בירושלים. הסיור עצממו התמקד בשני מקומות. הראשון הוא כמובן העיר העתיקה, אליה נכנסנו מער ציון, עברנו בקבר דוד המלך ובעוד מספר בתי כנסת ואתרים שונים בתוך הרובע היהודי עד לסיומו של הסיור בכותל המערבי. היער העתיקה מלאה באנשים, ברובם בני נוער, אשר רובם ככולם או בדרך אל הכותל או בדרך מהכותל. הרחובות צפופים מאוד ובחלק מהם ממש קשה ללכת מרוב בני אדם. רחבת הכותל כמובן שצפופה עד מאוד (וגם בגלל זה ויתרתי על התענוג של להתקרב לאבנים). השני באתרים היתה השכונה הבוכרית אליה נכנסנו לקראת תחילתם של הסליחות. קיבלנו סקירה נחמדה מגבי על ההיסטוריה של המקום, על מבנים מיוחדים ועל השינויים שהתרחשו בשכונה במהלך המאה האחרונה. בהחלט אתר פחות שיגרתי. סה”כ היה כייף גדול. וחוויה מאוד מיוחדת. באופן אישי זו גם היתה הזדמנות לאתגר מעט את המצלמה החדשה…
הנה כמה דוגמאות

[Show slideshow]