פסטיבל הצבעונים בטסלאר (Tesselaar)

שבת מדהימה של תחילת אוקטובר, מזג האויר מתחמם וממש אפשר לצאת מהבית ולטייל בכייף.

שמענו שיש פסטיבל אירי ליד שדה ציבעוניים אז ארזנו מעט דברים לפיקניק וקבענו עם חברים לנסוע לטסלאר ללכת לראות ציבעוניים.

מדהים עד כמה קצת צבע, הרבה שמש והמון שלווה יכולים להפוך בילוי פשוט ורגוע לתענוג.  היה יפה וכייף לראות מרבד גדול של ציבעוניים בכל מיני צבעים, לשבת על הדשא בשקט ולהקשיב ללהקה מקומית שרה קאברים של כל מיני שירים (כמו שתמר אמרה – הכל מהאודישנים של got talent, us or uk). אחכ נכנסנו לסופר מקומי, קנינו כל מיני דברים לסנדוויצ’ים, וכמובן גם קתצ חטיפים ועצרנו לפיקניק במקום קטן ונחמד בשם מונבאלק (monbulk). היה כדורגל היתה צלחת מעופפת וגם סתם רביצה על הדשא בשמש. שלווה אוסטרלית טיפוסית. איזה כייף.

המשפחה נוסעת למלבורן אוסטרליה בעקבות הצעת עבודה

כן כן, כמה שחשבנו על זה בעבר ורצינו את זה – זה לא קרה. דווקא בתקופה שכבר גנזנו את כל החלומות ופהפנמנו את העובדה שעל החוויה הזו כנראה נצטרך לדלג, הגיע הצעת עבודה מפתיעה מאוד.

יפה (שלפעמים, רק כשאני ממש כועס עליה אני קורא לה שיגת) ואני הסתכלנו אחת על השני ותוך 3 דקות קיבלנו החלטה שאנחנו הולכים על זה. השאר כבר היה לתפור את הפרטים הטכניים, לארוז ולדרך.

אז אחרי 8 חודשים והמווווון חוויות הגיע הזמן לחזור ולעדכן את הבלוג המשפחתי, שהוא בעצם יומן המסע שלנו לבחיים בכלל.

המשך יבוא, כולל עידכונים רטרואקטיביים, אבל בנתיים טעימה קטנה

דודלי והאיפור הקבוע

ביקשתי מדודלי לצבוע את שער הכניסה

הוא כהרגלו אף פעם לא משיב פני בשלילה…

ניגש מיד למלאכה, ואז גרדה לא העין בלי לשים לב הוא ניקה את העין עם יד שבתלכלכה בצבע שמן… הדרך היחידה להסירו היא רק בעזרת מדלל…

אז לימים הקרובים הוא מסתןבב עם כחול בעיניים.

דווקא מתאים לו.

ילד נשמה

10.8.2016.

שגרב – חלום משפחתי קטן שצבר תאוצה והפך למוצר

כבר כמה שנים שנחנו משתמשים בשקיות רשת לכביסה, שבמקור הגיעו מהקיבוץ, על מנת לכבס גרביים ותחתתונים.

בשנתיים האחרונות ללכל אחת ואחד בבית יש שקית משלו ובסוף כל שבוע אנחנו מכבסים איתן ומייבשים איתן.

ככה נחסך מאיתנו מיון מייגע של גרביים וכלום לא הולך לאיבוד.

בשנה האחרונה בחלטנו להפוך את החלום הקטן שלנו לחלום גדול ויצרנו מוצר בשם שגרב. בהתחלה בארץ, בקטן, ומהימים הקרובים אנחנו יוצאים לכבושאת העולם ולהציע ערכה משפחתתית של שקיות רשת לכביסה גם באמאזון ארה”ב

לקח קצת זמן למצוא את הספק המתאים ולהחליט על שם חדש למוצר, עיצוב מתאים ואריזה אבל התוצאה נראית לנו נהדרת.

עכשיו נשאר לעבוד קשה על מנת לשווק (וקצת להתפלל)

דודלי הגדול קולע מחצי מגרש

גרפיטי

15.3.16

אורי בן 8.30, החליט שהוא לא בטוח יודעים שכאן הוא גר, אז הוא השפריץ צבע ספריי (שלא יורד) על החומה.

בשני כיוונים.

לראיה:

אורי ותמרי – פורים 2016

איזה כיף להזכר, “תוש” בקטנותה

מהדק סיכות כמשחק ילדים

סיפורי מהדקים,

אורי בכיתה ג, ובזמן האחרון אנחנו מקבלים די הרבה הערות על התנהגותו כלפי ילדים אחרים.

הוא מציק ועושה המון שטויות בכיתה.

אנחנו כמובן מתייחסים בכובד ראש לכל העניינים האלו אבל הייתי חייבת לשתף בארוע שהצחיק אותי במיוחד,

אורי  בדרך כלל מסיים את המטלות שלו די מהר ומרוב שעמום נוטה לעשות שטויות

הפעם הוא פירק את סיכות המהדק ושפך את כל הסיכות על השיער של הילדה שישבה לידו,

שנשאל למה הוא עשה את זה

…”הוא כלל לא הבין את חומרת הבעיה וטען “אבל לא הידקתי אותה

🙂

2015 – אינתיפדת סכינים בארץ ישראל

בחודשים האחרונים אנחנו מתעוררים בוקר בוקר למציאות בה אנשים תמימים ברחובות הארץ נדקרים ע”י מחבלים שקמים בבוקר ומחליטים להפוך לרוצחים בשם אללה

אנחנו מאוד משתדלים להסתיר את הנ”ל מהילדים אבל החדשות היום מופצות בכל מדיה אפשרית ולצערי החשיפה היא עצומה.

החלטתי לצרף ציור פרי עיטם של אורי ועידו בו הם מאשימים אחד את השני בסכינאות.

עצוב וגם מצחיק….:):(

.