אורי אגוזי ועץ הליצ’י

השנה לראשונה אחרי חורף מוצלח הניב עץ הליצ’י שלנו פירות מדהימים, אורי התלבש על העץ, טיפס על החומה מאוחוריו ויום יום הוריד לעצמו לפחות 10 ליצ’ים

אגוזי כלבתנו המחוננת, הבינה על טוב ורצתה גם היא בעדינותה לטעום מפרי העץ הנחשק.

היא נעמדה על העץ ובכובד משקלה שברה ענף עמוס לעייפה וזללה גם היא מהפרי המובחר. להלן התמונות:

אמא ע”פ אורי

החלטתי להתנדב. כבר זמן רב שאני חושבת על הנושא והחלטתי שהגיע הזמן, לשמחתי נפתח קורס חובשי רפואת חירום ממש בסמוך לביתי וכל יות שני בין השעות 18.00 ל-22.00 אני איננה

מצב יחסית חריג ב-10 השנים האחרונות בהם הייתי נגישה לילדיי 24 שעת ביממה.

 “לפני יומיים, אורי הביע את מורת רוחו מהעלמותי ואמר  ” בגללך, איזה אמא את, למה את הולכת למד”א,  אתמול לא היית ורציתי להכנס ל”ממלכת הבמבה” ואף אחד לא ידע את הססמא, הכל בגללך 

סוף סוף הבנתי את מידת הנחיצות שלי בבית, ועכשיו כל הססמאות של אורי רשומות על לוח המודעות.

החזר הוצאות למילואימניקים – עושק

Protected: יקירתי אנא סילחי לי…

סבתא אסתר הלכה לעולמה 8.1.12

סבתא אסתר היקרה כל כך נפטרה ביום שבת.

אחרי שבוע לא פשוט בבית החולים, שבוע שהיה קשה ומגבש משפחתית כאחד,

היא היתה אחד האנשים היקרים ביותר בחיי, היום, חודש אחרי לכתה, חודש בו הרגשתי כמעט יום יום את חסרונה

החלטתי לצרף את ההספד שכתבתי לה שישאיר לי זכרון אפילו אם מאוד חלקי על מי היתה סבתא אסתר.

סבתא יקרה שלי,

אני רוצה להגיד לך שהלכת מוקדם מידי, כולם בוודאי ירימו גבה, היא בת 91 באה הימים , אבל בשבילי סבתא הלכת מוקדם, מוקדם מידי.

לולא המחלה הארורה היית מחזיקה, אני בטוחה ,עוד שנים רבות ובבריאות טובה.

סבתא יקרה, את תחסרי לי מאוד,

יחסרו לי שיחות הטלפון שלנו, שהיו נשמעות תמיד אותו הדבר מן שגרה מבורכת כזו:

אני הייתי אומרת “סבתוש, מה נשמע????” ואת היית מחקה אותי מהצד השני “מה נשמע”? ושתינו היינו מתפקעות מצחוק.

למרות השבועות האחרונים את תמיד תהיי זכורה לי כסבתא היפה המטופחת שלי תמיד לבושה טיפ טופ שיערך צבוע ומסודר’טבעות מעטרות את ידייך והכי חשוב ,תמיד אבל תמיד עם חיוך ענק על הפנים.

את מצידך, תמיד דאגת שאני לא אגיע עם שיער הפוך ומובלגן, או עם הליבל’ה על הבגדים שלי, שלא ידברו ולא יגידו.

היינו יושבות זוללות את המטעמים לבית משפחת מושקוביץ, שוקולדים ותירסים, תירסים צעירים עם גרגרים קטנים, הטיפים הקטנים שנתת לי לי לחיים ה”הבדל בין תירס זקן לצעיר”.

לא הרבה נכדים זוכים להכיר את סבתא שלהן 40 שנה. תקופה ארוכה כל כך,  ואת סבתא היית פשוט סבתא

במובן הכל כך נעים, חם וטוב של המילה הזו.

סימן ההכר שלך המובהק שלך זו שמחת החיים שלך, תמיד חייכת,  ולכולם, גם לאלו שאחרי לכתם סיננת כמה מילים מצחיקות ולא מחמיאות ביידיש.

כולם אהבו אותך, בכל מקום שגרת בו כולם רצו בקרבתך, תמיד דיברו גם בנוכחותך על אופייך הנוח ועל נועם דרכייך.היית  מהאנשים הבודדים שתמיד כיך להיות המחיצתם, אישה מצחיקה, סבלנית, נעימה וצנועה.

קשה לדבר עלייך בלשון עבר, את היית סבתא כל כך חיה, שמך ניתן לך ולא בכדי את היית מלכה, המלכה אסתר.

סבתוש, את מספר הטלפון שלך עוד אזכור שנים רבות ולא בגלל היותו  מספר פשוט  אלא בגלל האדם הכל כך מדהים, נעים ואהוב ששהיה תמיד אבל תמיד בשבילי מעברו השני של הקו.

אוהבת אותך סבתא אוהבת עד עמקי נשמתי.

תמר כותבת משוב למורה שלה בכתיבה יוצרת כיתה ג’

את המצ”ב קיבלתי ממורתה של תמר, שהתקשרה אלי במוצ”ש 17.12.11

וסיפרה לי שלפני שבועיים ביקשה מתלמידי הכיתה לכתוב לה משוב על הרגשתם בשיעוריה.

היא סיפרה לי שדבריה של תמר ריגשו אותה על דמעות.

ביקשתי ממנה העתק והחלטתי לפרסם את דבריה של הילדה הכל כך חכמה ורגישה שלנו.

Shes leaving home

4.12.11

תמר מתלוננת כבר זמן רב על ההצקות של 2 האחים שלה, השבוע הגיע הקש ששבר את גב הגמל

.ואת הנ”ל מצאתי מגולגל וסגור עם מעטפת חוט ברזל לידי המקלדת שלי

הייתי רוצה עוד אחות קטנה

אמא – בבקשה תולידי לי אחות קטנה!!!

החורף הגיע סוף סוף ואיתו דייסת סולת

החורף הגיע סוף סוף, מטח ראשון רציני שהשאיר אותנו עם 35 מילימטר של גשם ובהתאם, נכנסנו לאוירת חורף.

סגרתי את ההשקיה בחצר ואולי בהעזרת השם חשבונות המים ירדו מתחת ל-200 שקלים

אז לזכר ימי הילדות ולזכר אותם הימים בהם גם צילי היתה פה ועימה הגורים החמודים שלה, בישלתי דייסת סולת

כוס חלב, חצי כוס מים ו-4 כפות סולת. להרתיח ולבחוש על אש קטנה כ-10 דקות. 2 כפות סוכר ועוד כף דבש והסתדרתי.

אני אשן טוב הלילה…

מאסטר שף

לאחרונה רצה בערוץ 2 תוכנית עתירת רייטייג, מאסטר שף שמה, הילדים שלי מאוד אוהבים את התוכנית ושם אפילו מופר הגבול של שעת השינה.
השבוע התארחה בביתנו חברתי משכבר הימים שהגיעה לביקור של חודש בארץ, דיברנו על התוכנית ואז התרומם עידו מכסאו והכריז שהוא מאוד מעוניין שאני, אמא שלו, אשתתף בתוכנית הבישול המהוללת, כל מי שמכיר אותי יודע שבישול הוא ממש לא התחום שלי וזאת בלשון המעטה, השנה אפילו נאלצנו לזרוק סט שלם של סירי סולתם, שהחלק התחתון שלהם התבקע עקב שרפות חוזרות ונשנות. מיותר לציין שהאוכל שלי בדרך כלל גם תפל ואני דוגלת באמרה: “מי שחסר לו מלח יוסיף למנה שלו”.
בקיצור, לשמע דבריו של עידו הזדקפנו שתינו משתוממות מהאמירה הכל כך מחמיאה ולא רציונלית של הילד.
גלית, חברתי, שאלה אותו עם איזה מנה הוא היה שולח אותי לתוכנית ותשובתו סימלה את כל מה שנכתב משפט קודם ואני מצטטת: “הייתי שולח אותה עם הקציצות של לימור השכנה למנה ראשונה ועם הקציצות של סיגל חברה שלנו למנה שניה”. אכן שפית מקצועית הנני וצריכה להסתמך על מנות טעימות של אחרים.
הפעם האחרונה שהוא החמיא לי כל כך היתה בגיל 3. הוא ראה אותי ללא חלק עליון אחרי מקלחת ואמר בהתפעלות: “אמא איזה ציצים ענקיים יש לך”.
הכל תלוי בנקודת מבטו של הטועם והמתבונן.
אשריי.