נשיקה מתוקה לג’ולס

יש לנו חברה טובה טובה שכבר כמה שנים מנהלת בגאון ובאומץ עסק צבעוני ויפיפה לנשיקות מכל הסוגים ובכל הצבעים והמון המוןם ממתקים שארוזים במגוון צורות מדהימות.
נשיקה ראשונה (firstkiss.co.il) היא סוג של נשיקה מתוקה עטופה בהמון ממתקים ואריזות יפות.
ג’ולינקה – כייף גדול לראות שהדברים מצליחים לך. תמשיכי לעשות את מה שאת כל כך מאמינה בו והדברים פשוט יצליחו לך.
המון נשיקות מתוקות

ילד לאימוץ

בשבת האחונה 17.9.11 התארחנו לסופ”ש אצל אימי בחדרה, יורם נסע לשחק כדורסל בספורטיאדה באילת אז החלטנו להעביר את השבת מחוץ לבית. סופ”ש השבוע היה רווי ריבים וויכוחים בענייני טלווזיה, מחשב ושעות השימוש בהם (נושא שנידון לעיתים קרובות במחוזותינו) כיוון שאסרתי עליהם לבלות את כל היום מול המסכים, התחילו הריבים ההצקות ההדדיות שבעטיים עידו נכנס לעונשים תכופים באחד מחדרי הבית, הוא כמובן החליט שאני האמא הכי מעצבנת בעולם לקח חתיכת בריסטול כתב ותלה את הנ”ל על השער בחוץ:

יולי 2011

בית משפחת זהבי , יולי 2011: אל תשחק עם כדור בבית, תאכל מעל הצלחת ולא מעל עצמך, אל תאכל בסלון, תקרא ספר, לא יותר משעה מול המחשב כנל טלוויזיה, לך תשחק בחוץ, אל תריב עם אורי, אל תריב עם עידו, לא לירוק, לא לנשוך, לא לצעוק לסדר את החדרים ,לקחת נעליים מהכניסה, להרים את הפלסטיק של האסלה, אגוזי צאי החוצה, כל זה בערך 20 פעם ביום
איזה אמא סיוטית אני:(

Protected: נשיקה ראשונה

הנהג שלנו בן 4 וחברמן

לפני מספר ימים התכוננו אני והילדים ללכת לבריכה בסמוך לבית , בעוד אני מארגנת את כל הכבודה לבריכה, מגיע הקטנציק ומציע בנתיים ל”פתוח” את האוטו, נתתי לו בשמחה את המפתח והוא יצא לחניה. לא עברה דקה ואני שומעת את האוטו מונע, רצתי לרכב וראיתי אותו דרך חלון הזכוכית מנסה להזיז את הגיר למצב דרייב, לא פחות ולא יותר.
שאלתי אותו איך הוא הניע את הרכב והוא אמר לי “מה הבעיה לחצתי **** מנעול , הכנסתי מפתח לחור סובבתי והאוטו נדלק.
אז זה בשבילך אורי זכרון מאמא מתי הנעת את האוטו לראשונה, אני מאוד מקווה שהנ”ל לא סימן לבאות.

אורי ואגוזי משחקים יחד על המגלשה

סוף שבוע רגוע עבר עלינו ובשבת מצאתי את עצמי מבלה את שעות אחה”צ עם אורי
הגדולים התפזרו לענינייהם, שגית נמה ואורי אני החלטנו לעשות סיבוב המושב, לעבור בגן המשחקים ולאסוף משם זוג קרוקס שהוא השאיר כמה שעות קודם
מסתבר שאורי ואגוזי אוהבים מאוד את הגן, ובמיוחד את המגלשה

שביל ישראל – מתל דן לתל חי, מסלול מספר 1

אז אחרי המון תיכנונים ואין סוף שינויים וביטולים הגיע הרגע ויצאנו לדרך. התקבצנו לקבוצה קבועה של 5 זוגות (למרות שבקטע הדרך הראשון מנו ולימור הבריזו לנו).

עלינו צפונה ביום הראשון והתמקמנו ללינת לילה בבית הילל. נוסעים צפונה עד קרית שמונה, ו לאחר נסיעה קצרה על הכביש הראשי בתוך העיר, ממש אחרי הקניון הגדול, פונים מזרחה בכביש העולה לרמת הגולן. נוסעים מספר קילומטרים ופונים ימינה (דרומה) בכניסה למושב בית הילל. לאחר נסיעה של כמה עשרות מטרים פונים שמאלה ונכנסים לחניון לילה נהדר הממוקד ממש על הגדה המערבית של הבניאס.

בחניון מרחבי דשא גדולים שאיפשרו לנו להתמקם בנוחיות, שירותים ומקלחות, כמות גדולה של שולחנות קק”ל , מה שהקל עלינו את ההתארגנות ללילה וחביות גדולות בהן יכולנו להבעיר אש.

ביום שלמחרת, אחרי ארוחת בוקר קלה של שעה וחצי ו-8 מנות, עלינו על הרכבים והנסיעה קצרה הגענו לנקודת ההתחלה של המסלול ליד תל דן. הקפצנו רכב אחד לתל-חי ובנתיים הקבוצה עם כל הילדוס התחילה ללכת. הכניסה לשביל בתחילת הדרך בהחלט לא ברורה וכך גם החלק שעוקף את שמורת הבניאס ודג על בדן. שכשוך כייפי במים של הבניאס, מתחת לגשר שעל כביש 99, בצמוד לשמורת הבניאס ואח”כ שברנו צפונה עם כביש האספלט העולה למושב כפר-יובל

זה השלב בו הגברים שבחבורה, יחד עם הילדים הקטנים, סיימו את הטיול והמתינו לרכב שיבוא לאסוף אותנו. הנשים ובילדים הגדולים המשיכו בצעידה עד לנקודת הסיום בתל-חי.

מה היה לנו שם:

• אחלה מקום לקמפינג (ואפילו הנחה שאייל ושגית סידרו לנו)
• המון אוכל (סיגל קרעה אותנו במחיר עם הבשר)
• ילדה אחת בת 3 שיצאה לשוטט מחוץ לאוהל באמצע הלילה וכמעט וקפאה מקור
• נהג תורן לא אחראי (יורם…) ששכח לקחת איתו את המפתח של האוטו שחיכה בסוף המסלול
• אישה בילתי נידלת שלא רק שאירגנה את הטיול אלא גם התעקשה ללכת אותו עד המטר האחרון – כל הכבוד ‘יפה’ ( שגית)!
• והמון חשק לעוד

מקדונלד

אני לא יודעת אם הזכרתי את הנ”ל בעבר בכל מקרה, עידו, הבכור שבחבורה, אובחן לפני חצי שנה כחולה צליאק. כמובן שאבחנה זו משפיעה על כל התזונה בבית וגם על האוכל שאנו צורכים בחוץ, אנחנו משתדלים לחפש מקומות שבהם עידו לא ירגיש קושי ובידול. הדבר משפיע בעיקר על אחים הקטנים שלו שמידי פעם מביעים את מורת רוחם בענין זה.

היום בצהריים אורי הצעיר,שחוגג היום 4, ניגש אלי ב14.30 ומודיע לי ש”עידו איננו הוא הלך לחוג כדורסל”, באותה נשימה הוא מבקש “בואי נלך אני, את ותמר עכשיו למקדונלד” שאלתי אותו לפשר העניין והוא מיד ענה “אבא אמר לי שאם עידו איננו אנחנו יכולים ללכת לאכול במקדונלד”

הסברתי לו ששעה זה זמן קצר מידי בכדי לחמוק ולחזור מבלי שאחיו ירגיש שכולנו בילינו בזלילת לחמניה עם המבורגר וציפס, ושנדחה את הרעיון המדהים שלו לפעם אחרת.

הוא הסכים והלך, אולי מקדונלד מתי שהוא ירימו את הככפה לטובת כל משפחות הצליאקים ואחיהם הקטנים.

5 דקות של גשם ו3 שעות של הפסקת חשמל

סוף סוף מגיע החורף. הבטיחו הבטיחו ונראה כאילו הפעם התחזיות הולכות להתממש.
שישי אחה”צ והגשם הואיל בטובו להגיע. אומנם רק במה דקות של גשם אמיתי אבל מיד אחר כך היו לנו כמה שעות של הפסקת חשמל.
בהתחלה עוד היה אור מבחוץ, אבל אט אט התחיל מחשיך עד שלבסוף נהיה חושך מוחלט. אז עברנו לתאורת נרות שהשתלבה נהדר עם קבלת השבת וזכר חנוכה.
אחרי יותר משעתיים כבר הייתי חייב תעסוקה – אז הנה

[Show slideshow]

יצא התימני מהתלתלים

השבוע החלטנו להפרד מהתלתלים של אורי. הוא אומנם היה כל כך מתוק עם התלתלים אבל לא הפסיק לגרד ולא היה מוכן לעבור טיפולים שוטפים נגד הכינים. לא ממש תכננו את זה ולא הקדשנו יותר מידי מחשבה לאיך יראה הילד בלי התלתלים (ואולי חבל שלא עשינו את זה) ופתאום קיבלנו ילד אחר. לא יצא המרצע מן השק אבל יצא התימני מהתלתלים

[Show slideshow]